תַּנָּא גּוֹי שֶׁבֵּירַךְ אֶת הַשֵּׁם עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן בַּשֵּׁם אֵין עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא אִם בֵּירַכָךְ גּוֹי עֲנֵה אַחֲרָיו אָמֵן דִּכְתִיב בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים. גּוֹי אֶחָד פָּגַע אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּבֵרְכוֹ. אָמַר לוֹ כְּבָר מִילָּתָךְ אֲמוּרָה. פָּגַע אַחֲרִינָא וְקִלְלוֹ אָמַר לוֹ כְּבָר מִילָּתָךְ אֲמוּרָה. אָֽמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו רִבִּי כְּמָה דְּאָמַרְתָּ לְהָדֵין אָמַרְתָּ לְהָדֵין. אֲמַר לוֹן כֵּן כָּתוּב אוֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךְ בָּרוּךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך אלו דברים
דכתיב ברוך תהיה מכל העמים. אפי' אם העמים יברכו אותך תחול עליך הברכה:
תַּנִּי אֵין עוֹנִין אָמֵן יְתוֹמָה וְלֹא אָמֵן קְטוּפָה וְלֹא אָמֵן חֲטוּפָה. בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר כָּל הָעוֹנֶה אָמֵן יְתוֹמָה יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִים. חֲטוּפָה יִתְחַטְּפוּ יָמָיו. קְטוּפָה 62a תִּקָּטֵף נִשְׁמָתוֹ. אֲרוּכָה מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו בְּטוֹבָה: אֵי זוּ הִיא אָמֵן יְתוֹמָה אָמַר רַב הוּנָא דֵּין דְּיָתִיב לְמִיבְרְכָה וְהוּא עָנָה ולֹא יֹדֵעַ לְמָה הוּא עָנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
דין דחייב למיברכה והוא ענה ולא ידע וכו'. כצ''ל וכן הוא בסוכה ובמגילה:
ולא אמן חטופה. שחוטף המלה ואומר במהירות:
ולא אמן קטופה. שמחסר קריאת הנו''ן שאינו מוציאה בפה שתהא ניכרת:
אמן יתומה. לקמן מפרש לה:
זה שהוא חייב איזה ברכה והוא עונה אמן ואינו יודע על מה הוא עונה שלא שמע הברכה אלא שמע שעונים אמן ועונה עמהם זו היא אמן יתומה. תנא. בתוספתא בפ''ה. גוי שבירך את השם. כן צ''ל גוי המברך בשם עונין אחריו אמן כותי המברך בשם אין עונין אחריו אמן וכן הוא בסוכה פ''ג ובמגילה פ''ב ויש שם חסרון בספרי הדפוס והכי איתא התם:
מַהוּ שֶׁיְּבָרֵךְ אָדָם עַל נִסֵּי אָבִיו וְעַל נִסֵּי רַבּוֹ. וְאִם הָיָה אָדָם מְסוּיָם כְּגוֹן יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וַחֲבֵירָיו. וְאָדָם שֶׁנִּקְדַּשׁ בּוֹ שֶׁם שָׁמַיִם כְּגוֹן חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. וְנִסֵּי שְׁבָטִים מַהוּ שֶׁיְּבָרֵךְ. מַאן דְּאָמַר כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט אִיקְרֵי קָהָל צָרִיךְ לְבָרֵךְ. מַאן דְּאָמַר כָּל הַשְּׁבָטִים קְרוּיִין קָהָל אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
מ''ד כל השבטים כולן דוקא איקרי קהל א''צ לברך:
ונסי שבטים. נס שנעשו לשבט אחד מן השבטים מהו שיברך וקאמר דתליא בפלוגתא דתנאי דפליגי בפ''ק דהוריות אם שבט אחד איקרי קהל וכרבים דמי או לא:
הלכה: מַתְנִיתִין בְּנִסֵּי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּנִסֵּי יְחִידִי שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
אבל בנסי יחידי וכו' אין אחר צריך לברך אלא הוא בעצמו דוקא:
גמ' מתני' בנסי ישראל. דוקא בנסים שנעשו לכל ישראל:
משנה: הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. מָקוֹם שֶׁנֶּעֱקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרָה אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' הרואה מקום שנעשו בו נסי' לישראל. כגון מעברות ים סוף ונחלי ארנון ומעברות הירדן ואבן שישב עליה משה רבינו ע''ה כשעשה מלחמה. בעמלק ודומיהן. ואניסא דרבים מחייבי כולי עלמא לברוכי ואניסא דיחיד איהו חייב לברוכי ברוך שעשה לי נס במקום הזה ובנו ובן בנו חייבים לברך ברוך שעשה נס לאבותי במקום הזה וכל הני ברכות דמתניתין בעו הזכרת שם ומלכות דכל ברכה שאין בה הזכרת השם ומלכות אינה ברכה:
חָֽזְרוּ וְשָָׁאֲלוּ אוֹתוֹ. מַהוּ דִּכְתִיב כִּי אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים הוּא. אָמַר לָהֶן קְדוֹשִׁים הֵם אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא הוּא אֵל קַנּוֹא הוּא. אָֽמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו רִבִּי לְאֶלּוּ דָּחִיתָה בְּקָנֶה לָנוּ מַה אַתָּה מֵשִיב. אָמַר רִבִּי יִצְחָק קָדוֹשׁ בְּכָל מִינֵי קְדוּשׁוֹת. דְּאָמַר רִבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דַּרְכּוֹ בִקְדוּשָָׁה. דִּיבּוּרוֹ בִקְדוּשָׁה. וְיִישׁוּבוֹ בִקְדוּשָׁה. חֲשִׂיפַת זְרוֹעוֹ בִקְדוּשָׁה. אֱלֹהִים נוֹרָא וְאַדִּיר בִּקְדוּשָׁה. דַּרְכּוֹ בִקְדוּשָׁה. אֱלֹהִים בַּקּוֹדֶשׁ דַּרְכֶּךָ. הִילּוּכוֹ בִקְדוּשָׁה. הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקּוֹדֶשׁ. מוֹשָׁבוֹ בִקְדוּשָׁה. אֱלֹהִים יָשַׁב עַל כִּסֵּא קָדְשׁוֹ. דִּיבּוּרוֹ בִקְדוּשָׁה. אֱלֹהִים דִּבֶּר. חֲשִׂיפַת זְרוֹעוֹ בִקְדוּשָׁה. חָשַׂף י֨י אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ. נוֹרָא וְאַדִּיר בִּקְדוּשָׁה. מִי כָמוֹכָה נֶאְדָּר בַּקּוֹדֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
אלהים דיבר. בקדשו:
חָֽזְרוּ וְשָָׁאֲלוּ אוֹתוֹ. מַהוּ דִּכְתִיב אֵל אֱלֹהִים י֨י דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ. אָמַר לָהֶן וְכִי דִּיבְּרוּ וַיִּקְרְאוּ כְתִיב כָּאן אֶלָּא דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ. אָֽמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו רִבִּי לְאֶלּוּ דָּחִיתָה בְּקָנֶה לָנוּ מַה אַתָּה מֵשִיב. אָמַר לָהֶן שְׁלָשְׁתָּן שֵׁם אֶחָד כְּאִינַּשׁ דַּאֲמַר אוּמָנוֹן בְּנָייָן אַרְכִיטֶקְטָנָן.
Pnei Moshe (non traduit)
חזרו ושאלו וכו'. דהאי קרא בבריאה משתעי ולפיכך אמר לתלמידיו האומן הבנאי וארכין טיקנטן הממונה על הבונים והכל על האומן הגדול הוא:
חָֽזְרוּ וְשָָׁאֲלוּ אוֹתוֹ. מַה הָהֵן דִּכְתִיב אֵל אֱלֹהִים י֨י אֵל אֱלֹהִים י֨י הוּא יוֹדֵעַ. אָמַר לָהֶן הֵם יוֹדְעִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא הוּא יוֹדֵעַ כְּתִיב. אָֽמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו רִבִּי לְאֶלּוּ דָּחִיתָה בְּקָנֶה לָנוּ מַה אַתָּה מֵשִיב. אָמַר לָהֶן שְׁלָשְׁתָּן שֵׁם אֶחָד כְּאֵינָשׁ דַּאֲמַר בַּסִילֵיוּס קֵיסַר אַוֹגוּשְׂתּוֹס.
Pnei Moshe (non traduit)
בסיליוס קיסר אגושטוס. ושלשתן תוארים באדם אחד הן:
חָֽזְרוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ. מַה אָהֵן דִּכְתִיב נַעֲשֵׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. אָמַר לָהֶן וַיִּבְרְאוּ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמָם אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו לְאֶלּוּ דָּחִיתָה בְּקָנֶה לָנוּ מַה אַתָּה מֵשִיב. אָמַר לָהֶן לְשֶׁעָבַר אָדָם נִבְרָא מִן הֶעָפָר וְחַוָּה נִבְרָאת מִן הָאָדָם. מֵאָדָם וָאֵילַךְ בְּצַלְמֵנוּ כִדְמוּתֵנוּ. אִי אֶפְשַׁר לָאִישׁ בְּלֹא אִשָּׁה. וְאִי אֶפְשַׁר לְאִישָּׁה בְּלֹא אִישׁ. אִי אֶפְשַׁר לִשְׁנֵיהֶן בְּלֹא שְׁכִינָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מאדם ואילך בצלמנו כדמותינו וכו'. ולשון זה משתמש על מאדם ואילך שהבריאה היא בשותפות אב ואם ועם כל זה א''א לשניהן שיולידו בלא רצונו ית':
הַמִּינִין שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי שִׂמְלַאי כַּמָּה אֱלֹהוּת בָּֽרְאוּ אֶת הָעוֹלָם. אָמַר לָהֶן לִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִין. לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים הָרִאשׁוֹנִים וְגוֹמֵר. אֲשֶׁר בָּֽרְאוּ אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ. אָֽמְרוּ לוֹ וְהָֽכְתִיב בְּרֵאשִית בָּרָא אֱלֹהִים. אָמַר לָהֶן וְכִי בָּֽרְאוּ כְתִיב אֵין כְּתִיב אֶלָּא בָּרָא. אָמַר רִבִּי שִׂמְלַאי כָּל מָקוֹם שֶׁפָָּֽרְקוּ הַמִּינִין תְּשׁוּבָתָן בְּצִידָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
לכו ושאלו את אדם הראשון. כלומר מפסוק המדבר באדם הראשון לכו ולמדו:
והכתיב בראשית ברא אלהים. ולא כתיב אלהים ברא בראשית א''נ דטעות הפוקרין היתה דאלהים לשון רבים הוא והשיב להן דלפי הטעות שלכם היה צריך לכתוב בראו וכתיב ברא:
תַּנִּי הַפּוֹתֵחַ בְּיוּ''ד הֵ''א וְחוֹתֵם בְּיוּ''ד הֵ''א הֲרֵי זֶה חָכָם. בַּאֲלֶ''ף לַמֶּ''ד וְחוֹתֵם בַּאֲלֶ''ף לַמֶּ''ד הֲרֵי זֶה בּוּר. בַּאֲלֶ''ף לַמֶּ''ד וְחוֹתֵם בְּיוּ''ד הֵ''א הֲרֵי זֶה בֵּינוֹנִי. בְּיוּ''ד הֵ''א וְחוֹתֵם בַּאֲלֶ''ף לַמֶּ''ד הֲרֵי זֶה דֶּרֶךְ אֲחֶרֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
תני. בתוספתא פ''ו. הפותח. הברכה ביו''ד ה''א ברוך אתה ה' וכך הוא חותם במקום שיש בה חתימה הרי זה חכם שכך הוא נכון:
באל''ף למ''ד. באלהינו ואינו אומר ה' הרי זה בור שלא זכר כלל להשם הנכבד:
הרי זה בינוני. דמיהת חתם בה' והכל הולך אחר החתימה אבל להפך הרי זו דרך אחרת מינות נזרקה בו שלא רצה לחתום במה שפתח:
רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי יוֹנָתָן אָֽזְלִין מִיעֲבֵד שְׁלָמָא בְּאִילֵּין קִרְייָתָא דִּדְּרוֹמָה עָלוּן לְחָד אֲתַר וְאַשְׁכְּחוּן לְחַזָּנָא דַּאֲמַר הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא הָאַבִּיר וְהָאַמִּיץ וְשִׁיתְּקוּ אוֹתוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ אֵין לְךָ רְשׁוּת לְהוֹסִיף עַַל מַטְבֵּעַ שֶׁטָּֽבְעוּ חֲכָמִים בִּבְרָכוֹת. רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב שַׁדַּי לֹא מְצָאנוּהוּ שַׂגִּיא כֹחַ. לֹא מָצִינוּ כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רִבִי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הַיְסוּפַּר לוֹ כִּי אֲדַבֵּר אִם אָמַר אִישׁ כִּי יְבוּלָּע. אִם בָּא אָדָם לְסַפֵּר גְּבוּרוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִתְבַּלֵּעַ מִן הָעוֹלָם. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת י֨י כְּגוֹן אֲנִי וַחֲבֵרָי. אָמַר רִבִּי אָבוּן מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת י֨י. תִּרְגֵּם יַעֲקֹב כְּפַר נָבוֹרָייָא בְּצוֹר לְךָ דוּמִיָּה תְהִילָּה אֱלֹהִים בְּצִּיּוֹן. סַמָּא דְכוּלָּא מַשְׁתּוּקָא. לְמַרְגָּלִית דְּלֵית לָהּ טִימֵי כָּל שֶׁמִּשְׁתַּבֵּחַ בָּהּ פָּֽגְמָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
אזלין מיעבד שלמא. לעשות להם סדר ושיהא שלום ביניהם לאלו עיירות שבדרום:
לא מצינו. למלל ולספר כחו וגבורתו של הקב''ה:
כגון אני וחבירי. כלומר דדריש להכתוב מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו מי שיוכל להשמיע כל תהלתו הוא ימלל כגון אני וחבירי כך אמר דוד ור' אבון אמר כמשמעות פשט הכתוב מי ימלל מי יוכל למלל גבורות ה' ומי יוכל להשמיע כל תהלתו:
תרגם יעקב כפר נבורייא בצור. להמקרא לך דומיה תהלה סמא דכולא סוף כל דבר משתוקא השתיקה היא התהלה לך משל למרגלית דאין לך ערך וכל שאתה משבח לה כך וכך ערכה אתה פוגמה:
רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי יְהוּדָה בְשֵׁם רַב כָּל בְּרָכָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מַלְכוּת אֵינָהּ בְּרָכָה. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּמָא אֲנָא אֲמַר טַעֲמָא אֲרוֹמִמְךָ אֱלֹהַי הַמֶּלֶךְ. רַב אָמַר צָרִיךְ לוֹמַר אַתָּה וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר אַתָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
א''צ לומר אתה. אלא ברוך ה' וגו':
צריך לומר אתה. ברוך אתה ה':
הָרוֹאֶה בָּבֶל צָרִיךְ לְבָרֵךְ חָמֵשׁ בְּרָכוֹת: רֹאֶה פְרָת אוֹמֵר בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְּרֵאשִׁית. רֹאֶה 62b מֶרְקוּלִיס אוֹמֵר בָּרוּךְ אֶרֶךְ אַפַּיִם. רֹאֶה בֵיתוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱרִיב בֵּיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע. רֹאֶה מְקוֹם כִּבְשָׁן הָאֵשׁ וְגוֹב הָאֲרָיוֹת אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִיסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. רֹאֶה מָקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין מִמֶּנּוּ עָפָר אוֹמֵר בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַייֵם. רֹאֶה בָּבֶל אוֹמֵר וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד.
Pnei Moshe (non traduit)
ברוך גוזר. שגזר להשמידה ומקיים:
מקום שנוטלין ממנו עפר. מקום יש בבבל שאין בהמה יוצאה משם עד שנותנין עליה עפר ממקום ההוא והוא סימן השמד ומקללותיה של בבל היא:
ראה פרת. א' מד' נהרות שמברכין עליהן כדתנן במתני' לקמן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source